ישראל נמצאת כעת במקום ראשון בעולם בקצב ההתחסנות לקורונה מה שעשוי להוציא אותנו מהמגפה מהר משחשבנו. אבל בינתיים, לפחות עד להגעת כמות מספקת של חיסונים, מוגבלים החיסונים לאוכלוסיית הקשישים והמבוגרים, שרק פחות ממחציתם חוסנו.
עם זאת, בימים אלה מסיים משרד הבריאות לגבש את רשימת התעדופים, כשהבאים בתור צפויים להיות כבר בימים הקרובים החולים הכרוניים, שנמצאים בסיכון המוגבר ביותר לתחלואה קשה ותמותה מקורונה.
על פי המסתמן, עם תום חיסון בני 60 ומעלה, יוזמנו להתחסן החולים הכרוניים, בגילים הולכים ויורדים: תחילה יוזמנו חולים בעשור השישי לחייהם, אחר כך תרד הרשימה כלפי מטה לעבר אלו שבשנות הארבעים לחייהם, ואחר כך לאוכלוסיות בגילי 16 עד 40. תוך כדי כך, יאושר החיסון בכל שלב לחולים כרוניים במצב קשה ובלתי יציב, ללא קשר לגילם.

מדוע החולים הכרוניים צריכים להתחסן תחילה?

בעיקר בשל הנתונים המדאיגים שהצטברו כבר משלבי המגפה הראשונים, שהראו שדווקא הם בסיכון גבוה לאשפוז במצב קשה ולתמותה. בראש הרשימה נמצאים חולים הסובלים מהשמנת יתר, לחץ דם גבוה, סוכרת, מחלות ריאה כרוניות ומחלות לב.
דו"ח נרחב של המרכז לבקרת מחלות האמריקני, ה-CDC, שניתח נתונים ממקרי קורונה ב-50 מדינות, מצא גם הוא סיכון מוגבר לתחלואה קשה ביותר אצל חולי קורונה הסובלים מסוכרת, מחלות ריאה, מחלות לב או מעשנים. מהממצאים עלה כי 37.6% מהחולים במצב קשה סבלו ממחלת רקע אחת או יותר. עוד נמצא כי כ-71% מהמטופלים שאושפזו בבית חולים סבלו ממחלת רקע. מניתוח חולי הקורונה שאושפזו ביחידות לטיפול נמרץ, נמצא כי 27.7% סבלו ממחלות כליה, 21.5% ממחלות לב וכלי דם, 20.3% מסוכרת, 16.7% ממחלות דיכוי חיסוני, 15.4% ממחלות ריאות, ורק 2.4% לא סבלו ממחלת רקע כלשהי.
בניתוח נתונים נוסף נרחב יותר שכלל 14 מדינות, עלה כי בקרב המאושפזים בני 65 ומעלה, המחלה המובילה היתה יתר לחץ דם ממנה סבלו 72 אחוזים מחולי הקורונה, אחריה מחלה מטבולית (כמו סוכרת ושומנים בדם), סוכרת, ומחלות ריאה. מבין המאושפזים הצעירים, 9 אחוזים היו נשים בהיריון.

מדוע מגבירות המחלות הכרוניות את הסיכון לתחלואה קשה ולתמותה?

עדיין לא לגמרי ברור. אחת ההשערות המרכזית גורסת שהנגיף גורם לתהליך חיסוני חמור הנקרא "סערת ציטוקינים" שמוביל לנפילת לחץ דם ודום לב.
הציטוקינים הם מתווכים במערכת החיסון, האחראים לכך שתאי דם לבנים יגיעו לאזור פלישת הנגיף, יגרמו להרס שלו, על ידי הרס התאים אליהם חדר, ובליעתם על ידי תאי דם לבנים מסוג לימפוציטים. על פי ההשערה, התמותה מתרחשת לא מווירוס הקורונה עצמו, אלא מאותו הרס שגורמת מערכת החיסון שלנו.
ההערכות הן שעם חדירת הווירוס, ישנה הפרשת יתר של ציטוקינים, אותם מתווכים במערכת החיסון. הציטוקינים מגיבים באופן משמעותי ביותר, הגורם להפעלה נרחבת של מערכת החיסון, ההורסת את התאים, גורמת להרחבה של כלי דם, מעמיסה על שריר הלב, עד כדי כך שאינו יכול לתפקד.
ולא רק: אנשים שנפטרו מקורונה סבלו מדלקת בשריר הלב, הפרעות קצב לב וקרישיות יתר, וזו ככל הנראה תוצאה נוספת של סערת הציטוקינים שגורמת להרס נרחב ביותר, שבין היתר מוביל להפרעות קצב לב ודום לב. אצל אנשים עם מחלות רקע, ישנו תפקוד לקוי ממילא של הלב, כלי הדם, ומערכות הנשימה, עד שככל הנראה אלה אינם מצליחים לעמוד במעמסה וגורמים לתמותה.
שאלות שלכם בנושא הקורונה - ותשובות המומחים באולפן: